אבא שלי  / מואר סקנדרני
אבא שלי.
אני צריך לספר לך כמה דברים שעוברים עליי חודשים האחרונים
אבא מאז שהלכת אני מרגיש מאוד לבד מאוד סגור כאילו אין אדמה מתחתיי ואני לא מצליח לבנות שום דבר הכל בורח לי מהידיים אף אחד לא מקשיב לי לא מעניין אותם מה אני חושב מה אני מרגיש ומהיום זה הגיעה לפיצוץ כמו שאתה יודע מכרנו את הבית ואנחנו לא מגיעים לעמק השווה אימא לא מקשיבה לי.
אתה הרגלת אותי למרחב, לגודל אני לא יכול לחיות בבית כלכך קטן וכל פעם שאנחנו מדברים על זה זה מגיע לריב.
זה נכון שאנחנו לא מוצאים אבל זה לא אומר שצריך לקנות בלחץ בית קטן ושומם שיכניס אותנו לדיכאון אחרי כמה חודשים.
אני היום עברתי לחדר ליד החדר שלכם ואני לא מוצא את עצמי כאן זה כלכך קטן שאני לא יכול להסתדר.
אבא אני מבקש ממך אי שם איפה שאתה נמצא שיבוא כבר הבית הנכון ושיגמרו הביכוחים האלה די אני מוטש מזה בבקשה אבא אתה היחד שתמיד היה מקשיב לי והולך לטובתי אז בבקשה ממך תעזור לנו למצוא את הדבר הנכון לכולם.
אני אוהב אותך ואני מאוד מתגעגע אלייך כי אתה באמת ההיתה אבא נהדר ...

שנתיים חלפו  / רפאל סקנדרני

אבא,

חלפו שנתיים, שנתיים מאוד קשות. מחר יש לחני יום הולדת. אנחנו לעולם לא נשכח את היום הולדת ההוא לפני שנתיים

האמת שכמעט ולא יוצא לי לכתוב לך כי מאז שהלכת אני מנסה לעזור ולטפל בחלק מהדברים שאתה היית אמור לטפל. אני לא מתלונן אבא, אני פשוט לא מצליח לעשות את זה טוב כמוך אבל אני מאוד מאוד משתדל,.

אתה בטח יודע ורואה אבל בכל זאת אני יספר לך מה קורה,

אז לפני שנה בערך נולד לי ולחני בן קראנו לו על שימך קוראים לו: מורי משה סקנדרני והוא מתוק מתוק, חבל שאתה לא יכול להיות פה ולהנות ממנו. הוא ילד מדהים בלי עין הרע יפייוף אמיתי וחכם והכי חשוב הוא סקנדרני אמיתי. אין לו תחת והוא כמעט ולא ישן בכלל, בדיוק כמונו
לינוי גדלה, בשנה הבאה היא הולכת לגן חובה, אתה מאמין אבא. בנוסף כל יום שישי היא יושנת אצל אמא. העונש הכי חמור בשבילה זה להגיד לה במידה והיא לא מתנהגת יפה שהלך לה השישי אצל סבתא שושי. היא מדהימה אבא מדהימה. אתה חסר לה היא לפחות פעם ביום שואלת עליך. כל פעם שהיא לובשת שימלה אנחנו ניזכרים בחיוך שלך, איך תמיד אמרת
הלבישו לבובה שמלה או חצאית אז אבא הבובה הזאת היום כבר מתלבשת לבד. הזמן רץ אבא אני בטוח שאתה רואה את הכול ויודע על מה אני מדבר

אצלי אבא כלום לא השתנה אני בדיוק כמו שעזבת אותי רק הגיל קצת משתנה

אמא בסדר גמור אתה לא תאמין היא הפסיקה לעשן אנחנו לא מאמינים עוד מעט שנה שהיא לא מעשנת
אמא מכרה את הבית היה קשה לה מאוד עם הגודל אבל בעיקר עם הזיכרונות עכשיו אנחנו מחפשים בית אחר בקריות מקווה שנימצא בזמן הקרוב

רוני וערבה אותו דבר בדיוק כלום לא השתה אני מקווה שישתנה בקרוב (ילד)


דודי יוצא עם בחורה בשם דיקלה בחורה נחמדה היא ממשפחה טובה
הוא מתחתן בחודש ספטמבר כמעט הכול כבר סגור זה חתונה ראשונה בלעדיך אני בטוח שתעמוד שם לצידו ותעזור לו בכול כי באמת מגיע לו

מאור הקטן נישאר בלגניסט הוא עוד בצבא ואמא עושה צבא איתו. זה מצחיק אני מתפלל כל יום שהצבא הזה יגמר כבר הוא לא מצליח לחזור למציאות מאז שהלכת אבל אל תדאג אבא אנחנו איתו שומרים ועוזרים לו

אבא גם אם לפעמים אתה רואה שאנחנו רבים או מתוכחים אתה מכיר אותנו אנחנו מלוכדים
 ואוהבים ולעולם לעולם לא ניפרד אחד מהשני כי ככה גידלת וחינכת אותנו. הבעיה אבא שהייתם הורים כל כך טובים שאנחנו היום נתקלים בהורים נורמאלים אנחנו חושבים שהם הורים גרועים וכולם מנסים להסביר לנו שהם בסדר זה הנורמל פשוט אתם העמדיתם סטנדרטים כל כך גבוהים 

אז כן אבא אמרתי בעבר ואני חוזר ואומר זה מצויין הסטנדרטים האלה ואני מבטיח שאני אהיה אבא בדיוק כמוך, בדיוק בדיוק כי היית לי אבא מדהים 

אני אוהב אותך 

ויודע שכולם מתגעגעים פה 

אמא, מאור, חני, רוני, ערבה, דודי ולינוי 

ויכול להגיד לך שחבל, חבל שדיקלה ומורי הקטן לא זכו להכיר אותך. 

רפי 

כבר חלפה שנה  / מאור סקנדרני
אבא יקר כבר שנה ושבוע חלפו והמחשבה האיומה שאתה לא איתי יותר פשוט קורעת אותי לגזרים ואני מסרב לקבל את זה בתוך תוכי אני חושב שיום אחד תדפוק בדלת ותבוא עם החיוך המקסים שלך וכל התקופה הזאת פשוט תיהיה חלום ויחזור לי החיוך שאני כבר לא זוכר איך הוא נראה.

אבא שלי אני זוכר שההיתי ילד תמיד דאגת למלאה את חובתך כאבא גם עם ההיתה צריך לעבוד עד שעות הלילה המאוחרות כדי שלא יחסר לי כלום
והיום אבא אני עושה את אותו דבר גם עם אני צריך לעבוד עד אמצע הלילה כדי שלאימא לא יחסר כלום ושניחיה ברמה נורמלית אני מנסה לתת לאימא את הטוב ביותר כמו שאתה ההיתה עושה ושלא יחסר לה כלום.

ההיתה פשוט אבא למופת אני רק לא מצליח להבין למה כלכך מהר הנר שלך בשמיים כבה. למה ה' לא נתן לך לראות את כל מה שיהיה בעתיד הקרוב, לראות את לינוי מדברת ולראות את הנכד שצריך להיולד לך והכי אוכל אותי אבא שיש לך עוד שני ילדים שצריכים להתחתן ושאיתם בחתונה אתה כבר לא תהיה
 אבא אני לא שוכח אותך ולא סולח לרופא שלא נתן את מלוא צומת הלב לטפל בך.

אוהב אותך ובוכה בכל הזדמנות מאור הבן שאיבד אותך בגיל 19

כמעט שנה חלפה  / מאור סקנדרני
אבא יקר שלנו, אנחנו אוהבים אותך ומתגעגעים לצחוקים ולחיוך שלך. אין לך מושג כמה קשה המכה שנפלה עלינו, אנחנו אפילו לא יודעים איך מקבלים דבר שכזה.
הרי זה לא יכול להיות, עד לא מזמן עשינו הכל ביחד כמו משפחה כי היה לנו ראש משפחה מדהים, אדם כמוך אין עוד אחד כזה.

אבא, תאמין לנו כל החברים שלנו אומרים שאפילו להם אין אבא כזה, הם לא יכולים להגיד את אותו דבר על אבא שלהם כי היית בנאדם מיוחד במינו. אדם שלא משנה כמה היה לו קשה וכואב תמיד ידע לחייך ולצחוק ולעשות בידור. אני (מאור) זוכר כמה קטעים שהיו עם חברים שלי ואני לא מאמין שיותר זה לא יהיה ואפילו חברים שלי לא מאמינים. כולם אומרים ל,י מה זה, איזה שקט נהייה בבית, איפה האור שהיה בבית הזה .

אבא אנחנו רק מקווים שאתה במקום טוב ושרק טוב לך, כי אתה היית בנאדם צדיק וישר,.אף פעם לא לקחת משהו שהיה לא שלך. תמיד ידעת להסתפק במה שיש לך ולא עיניין אותך מה יש לאחרים ואיך אחרים חיים. אתה אהבת את הפינה שלך, לא אהבת רכילויות וששמעת שמדברים על אנשים אחרים פשוט לקחת את הרגליים שלך והלכת מהמקום הזה.

אבא, תמיד אהבת אותנו, הענקת לנו הכל אפילו שלא יכולת, תמיד מצאת דרך לעשות את זה והיום אנחנו מאוד שבורים ונורא מתגעגעים אליך. שדמותך עולה לנו בעיניים ואנחנו נזכרים בדברים שעשית, חיוך עולה על פנינו.

שהיית בבית חולים היה נראה כי הכל יהיה בסדר. סמכנו על הרופאים ונתנו בידיים שלהם את אבא שלנו את האוצר שלנו והם פשוט פישלו. הם הרסו לנו את הדבר הכי יקר לנו, אפילו שהיה נראה שהכל מסתדר, כנראה משהו מלמעלה רצה אחרת וכל התקווה שלנו נקברה באדמה.

אז אחרי שאמרנו כלכך הרבה היום, נשאר רק לשמור על מה שבנית, על הבית על אמא, עלינו ועל לינוי שהיתה האור בעיניים שלך.

ואנחנו מבטיחים לך שנמשיך להיות משפחה תומכת ואוהבת כמו שאהבת לראות אותנו. אוהבים אותך: מאור, רפי, רוני, דודי, חני, ערבה ולינוי הקטנה שעדיין מחכה שתחזורררררר. 

הספד  / צוותybay ybay

בס"ד
 
למשפחת סקנדרני היקרה!
אנו מרכינים ראש היום לאדם גדול וצדיק ששמו
ומעשיו לעולם לא יישכחו מאתנו .
כאשר מדברים ומספידים נהוג לומר דברים על הנפטר
ולנו הייתה הזכות להכיר אדם שעליו נאמר "טוב שם משמן טוב",
היית אדם הגון , טוב , ושמח. תמיד היית שם לעזרה לכל אחד ואחת מאיתנו,
גם כשהכאבים ליוו אותך מילאת את תפקידך במסירות נפש.
לך הייתה הכימיה עם כולם ותמיד היית שמח  בחלקך, 
והסביבה שמחה יחד איתך.

קהל יקר, אנו לא מאמינים לזה הרגע שנראה כחלום,משה שלנו איננו,
ולא נוכל לבקש: משה תיקח, משה תביא, והוא בשלו תמיד צוחק ושמח.
משה היית צדיק,ותמיד תשאר בלבנו הצדיק שבחברה ,אדם שהיה אישיות,ועל כך נאמר "ממשה עד משה לא קם כמשה" מי יתן ותגן על ילדיך ואוהביך משמים, ותהיה לנו עכשיו למליץ יושר, אוהבים אותך משה וכבר מתגעגעים.

יהי זכרך ברוך מעתה ועד עולם  אמן...

מוריס היקר  / חני סקנדרני
מוריס....
עדיין קשה לי לדבר עליך בלשון עבר... הרי זה לא יכול להיות... רק לפני זמן קצר עוד נזפתי בך... "אתה חייב להיות חזק, אתה חייב להתעודד כדי שגופך יהיה חזק בניתוח" והנה אתה לא איתנו....
פעם ראשונה שראיתי אותך אחרי הניתוח היה לי מאוד קשה. זה היה יום חמישי 22.5, יום לפני יום הולדתי ה-30, למרות שעדיין היית בטיפול נמרץ נראה היה שמצבך משתפר... אני זוכרת שכל כך שמחתי ואמרתי לשושי: "הנה, אני קבלתי את המתנה שלי ליום ההולדת".
לפני הרבה שנים כשהייתי בת 16, חשבתי מעניין איך זה להיות בת שלושים... יום הולדת שלושים זה משהו מיוחד....בחיים לא חשבת שביום זה אשב בבית, לבדי ואבכה ללא הפסקה.
הרי רק אתמול היינו כל כך שמחים שמצבך השתפר ופתאום הכל משתבש...
כולם כבר הזכירו כמה אתה אדם נהדר.... רק מי שהכיר אותך יכול להעיד עד כמה ...
אין יום שעובר ללא מחשבה עליך, כל דבר קטן מזכיר והתחושה היא שהזמן אינו מרפא אלא מיום ליום הכאב נעשה חד יותר.
אני לעולם לא אשכח שכל פעם שרק הייתי צריכה ממך משהו היית מתייצב לעזור... אם זה לקחת אותי לעבודה ביום גשום כי הרכב שלי התקלקל או סתם לבוא לשמור על לינוי כי אני מאחרת מהעבודה.
אני נזכרת ביום שספרנו לכם שאני בהריון, כל כך שמחתם... אני לא אשכח כמה היית נוזף בי לאכול ... הייתי אומרת לך:" אבל אני לא אוהבת את זה" ואתה היית עונה: "זה לא בשבילך, זה בשביל הנכדה שלי...."  עוד כשהייתה בבטן כל כך דאגת לה. ואז כשהיא נולדה לא הפסקת לחייך, מאבא לבנים הפכת לסבא לנכדה.
אני נזכרת שלינוי הייתה בת חודשיים או שלושה קמת בבוקר ו"גנבת אותה" ממיטתה, ואתה כמובן שלא כך כך מבין בנושא הבייבי סנס שכחת לכבות את המכשיר.
אנחנו התעוררנו לקול הצפצוף של המכשיר, רצנו למיטתה של לינוי ומעבר לדלת שמענו אותך צוחק.... "שושי שושי, גנבתי להם את הילדה...." אני חושבת עליך ומעלה חיוך... היית גבר מדהים עם נשמה של ילד... תמיד אהבת לצחוק, לעשות מעשה קונדס.
מוריס, אני לא מכירה אדם שכל כך אהב את נכדתו הקטנה כמו שאתה אהבת את לינוי.
והיא מבחינתה כבר קלטה את העניין והייתה "מסדרת" אותך בהמון דברים.
אם זה לזרוק חפצים מחוץ ללול כדי שסבא מוריס יצחק וירוץ להחזיר לה אותם, אם זה לבקש שוקולד ולקבל ישר מבלי לשאול הרבה שאלות....
הקטנטונת הזו נולדה קרוב לתאריך הלידה שלך והרי היא דומה לך מאוד. תמיד צחקנו איך אין לה סבלנות לשבת ויש לה "קוצים בתחת" בדיוק כמו לסבא שלה.... עוד אמרנו שהיא תגדל היא תחכה לך בשבת בבוקר עם הבגד ים ותלכו ביחד לים... לצערי זה כבר לא יקרה....
היית מגיע אלינו בשבת בבוקר, בצפיה לראות את לינוי ולשחק איתה כי היית מתגעגע אליה... אני רוצה לומר לך מוריס, לינוי בשבת בבוקר נגשת לדלת ואומרת... "מי בא? סבא מוריס בא"
היא מתגעגעת מאוד... הרי הייתם נפגשים כל יום ופתאום נעלמת לה...והיא בשלה מחכה לך כל שבת בבוקר....
אני נזכרת איך תמיד כשהיית מגיע אלינו היית אומר: "תדאגו שהדלת של הכניסה תמיד תהיה סגורה שמשהו לא יחכה ללינוי במדרגות" ואני הייתי צוחקת ואומרת לך "נו באמת מוריס, לינוי בת שנתיים היא לא יורדת לבד במדרגות", היום אני מבינה . . .
מוריס, איך מסבירים לילדה בת שנתיים וחצי ששואלת כל הזמן "איפה סבא מוריס?" ואומרת "אמא בואי נלך לחפש את סבא מוריס" ? ? ? , רפי יום אחד אמר לה... "סבא מוריס בשמיים" והיא הרימה את עינה בצפיה רבה לשמיים לראות את דמותך....
אני מבטיחה שתמיד נספר לה ונראה לה תמונות שלך... תמיד היא תזכור אותך ועד כמה אהבת אותה....
מוריס הפרידה קשה... אך אתה והזכרונות תמיד בלב... מלווים אותנו תמיד....
אז מה שנותר לי לומר, אחרי שאמרתי כך כך הרבה... בשמי ובשם לינוי... אוהבים ומתגעגעים אליך....
חני (נאשפה חאשפה) ולינוי (הפיפה שלך) הקטנה שעדיין מחכה שתחזור....

ת.נ.צ.ב.ה

אבא אהוב שלי  / רפאל סקנדרני
אבא שלי
הרבה אנשים לא מכירים אותך. לפי התמונות אתה נראה אדם רגיל ופשוט ,אבל אני שכן מכיר אותך יודע שהיית משהו מיוחד, מיוחד במינו ובטח מי שיקרא יגיד בטח שאכתוב כך, זה הבן הגדול שלו, אבל לא אבא, זה מה שהאנשים ברחוב היו אומרים אנשים שהכירו את הקסם שבך את הטוב שבך, את הצניעות שבך. היית דואג שקודם כל כולםםם יאכלו ואתה תאכל אחרון, כמו רב חובל של אוניה שדואג שאחרון המלחים שלו יקבל אוכל. ככה היית דאגת שלכולם יהיה טוב לכלום ואתה עצמך חשבת שלא צריך לדאוג, לא לבריאות, לא לכסף, תמיד אמרת אני דואג? שמנהל הבנק ידאג וככה חינכת אותנו להיות בדיוק כמוך. אז כן אבא אהוב ידעת תמיד להבדיל בין עמית לטורף, לעמית אבא נתת את הנשמה אבל גם לטורף ידעת לתת את הכבוד המגיע לו כי פשוט לא אהבת מלחמה בדיוק כמו ההורים שלך ככה גם אתה וככה גם אנחנו אבא אהוב.
אבא, היום שהתחיל קצת הזמן לעבור אנחנו מתחילים להבין את גודל האובדן, את החור הענק שנוצר בחסרונך, הטיולים בשבת בבוקר, הביקורים, הבדיחות שהיו מיוחדות רק לך, כמו "ברח לי האוטובוס שלך הים", "תהיו לבושים " שפתאום היה רעש מוזר וחשבת שזה טילים ועוד דברים כאלה ואחרים שמאוד מאוד מיוחדים רק לך אבא אהוב.
אני רוצה שתדע שלא לשוא נישבעתי לך לשמור על אמא אני עושה כל שיכולתי ואמשיך לעשות כך, אז אבא אהוב, תנוח על מישכבך בשקט ושלווה קרוב לנונה ולים שאותם אהבת הכי בעולם
ואנחנו נשמור בשבילך פה על מה שיצרת, על מה שטיפחת, על אמא, האחים שלי, על חני וערבה וכמובן על הדבר שהיה לך יותר יקר מזהב על לינוי הקטנה.

אנחנו אוהבים אותך אבא ומאוד מאוד מתגעגעים.

אגב
אנשים אומרים שזמן זה התרופה, הזמן עובר, מתרגילים, שוכחים. אבא אצלי זה ההפך הגמור כל יום שעובר קשה לי הרבה יותר הרבה הרבה יותר
רק רציתי שתדע

אוהב אותך ובוכה בכל הזדמנות 
 רפי

סבא אתה חסר לי מאוד  / לינוי סקנדרני
לסבא שלי קראו סבא מורייס ככה אני קראתי לו
ויום אחד ללא כל התראה וללא כל סיבה נעלם לי סבא מורייס
אני יושבת בחלון ואומרת מי בא מי בא סבא מוריייס בא
אני נורא נורא מתגעגעת לסבא מורייס ואוהבת מאוד את סבא שלי

סבא את חסר לי אבל לעולם לא אשכח אותך

לינוי הקטנה שמחכה שתחזור